המימד הגיאופוליטי של המרוץ לבינה מלאכותית

כמו כל התקדמות טכנולוגית מרחיקת לכת, הטכנולוגיה של בינה מלאכותית הפכה לתופעה מורכבת ובעלת ממדים רבים ככל שהשפעתה העמיקה והתרחבה לתחומי חיים חדשים. כך למשל, הנדבך הכלכלי של תופעת AI צבר תאוצה בחמש השנים האחרונות והוביל לעלייתן המטאורית של חברות העוסקות בייצור שבבים למעבדים גרפיים (שבבי AI) ובפיתוח מודלים של בינה מלאכותית. חשיבות הממד הכלכלי נחשפה במלוא עוצמתה ב-27.1.2025 כאשר צניחת המניות של Nvidia, יצרנית הענק של שבבי AI, הובילה לאובדן ערך של 3%  ביום אחד במדד הנסדא״ק. במקביל, פריצות דרך בתחום AI עוררו חששות של פגיעת הטכנולוגיה החדשה בזכויות אדם, בשלטון החוק ובדמוקרטיה, והובילו לדיון בתחום אתיקה ואסדרה של בינה מלאכותית. הסכנות שבאובדן השליטה על מודלים של בינה מאלכותית, בשימוש לא אחראי בהם או ניצולם בידי גורמים בעלי כוונות זדון הגבירו עוד יותר את הלחץ ליצירת מערך רגולטורי של AI. עם זאת, למרות ניסיונות רבים של הארגונים הבינ״ל, בראשם האו״ם, ליצור אסדרה אוניברסלית מחייבת של בינה מלאכותית, הקונצנזוס לא הושג. הסיבה העיקרית של כשלון האסדרה הגלובלית נעוצה בהתגברות שיקולי הבטחון הלאומי בתחום הבינה המלאכותית. אחרי הבום הטכנולוגי, הפריחה העסקית וריבוי מאמצי האסדרה הגיע שלב חדש בהתפתחות התופעה - המרוץ הגיאופוליטי ל-AI.

אחד הצווים האחרונים של ממשל בידן, ״ Removing Barriers to American Leadership in Artificial Intelligence” אינו משאיר ספק לגבי יעדיו בתחום הבינה המלאכותית. זוהי לא אסדרה, או בוודאי אסדרה מסוג אחר המציבה במרכזה לא את זכויות האדם או שלטון החוק, אלא אינטרס לאומי ראשון במעלה של שמירה על ההובלה האמריקאית בתחום בינה מלאכותית. לצורך השגת יעד זה, הממשל האמריקני חילק את המדינות לשלוש קטגוריות לפי מידת קרבתן או עוינותן לארה״ב ובהתאם לחלוקה זו קבע כללי גישה לטכנולוגיות בינה מלאכותית. מלבד 18 מדינות שהוגדרו כבעלות בריתה הקרובות של ארה״ב ותהיינה רשאיות לקבלת גישה בלתי מוגבלת לטכנולוגיות אלה, על רוב מדינות העולם, כולל ישראל, יחולו מגבלות משמעותיות שישפיעו על יכולתן לפתח תשתיות בינה מלאכותית בתחומן. לקבוצה השלישית הוכנסו מדינות עוינות או יריבות של ארה״ב, כולל סין, רוסיה, צפ״ק ואירן. השתייכות המדינות לקטגוריה זו או אחרת נקבעה לפי שילוב של שיקולים פוליטיים ורגולטוריים. כך למשל, הודו הנחשבת לאחת השותפות המרכזיות של ארה״ב באזור האינדו-פסיפי, לא הוכנסה לקבוצת בעלות הברית הקרובות בשל קשריה עם רוסיה והמערך החלש יחסית של אסדרת הבינה המלאכותית בתחומה. (1) סביר להניח ששיקולים דומים הובילו להוצאתן של מדינות מתקדמות אחרות מקבוצת בעלות הברית הקרובות, כגון שוויץ, פורטוגל וישראל.

למרות שהצו הנשיאותי של בידן נתפס כהפתעה בעיני רבים, הוא היווה צעד נוסף במסגרת המדיניות האמריקאית הקיימת שמטרתה צמצום הגישה לטכנולוגיות אמריקאיות מתקדמות עבור סין. כבר באוקטובר 2022 ממשל בידן קבע מגבלות ראשונות על יצוא של שבבים מתקדמים וטכנולוגיות ליצורם לסין. בתגובה, הסינים הודיעו על מגבלות יצוא לארה״ב של מתכות נדירות, גאליום וגרמניום, הנחוצות ליצור השבבים. וושינגטון החמירה את המגבלות שוב באוקטובר 2023 ובדצמבר 2024. כיום, ארה״ב מאותגרת על-ידי סין גם בתחום כללי התקינה הגלובלית של בינה מלאכותית, וכך גם בסוגיית אסדרה של נושא הדאטה; בנוסף, סנקציות אמריקאיות על חברת ואווי הובילו את השלטונות הסיניים ליצירת סטנדרטיים טכניים משלהם. (2) על רקע היריבות המתגברת, אין זה פלא שכל הניסיונות להגיע לקונצנזוס גלובלי סביב אסדרת בינה מלאכותית עלו בתוהו, למרות הגישה הקונסטרוקטיבית שהפגין ממשל בידן, לפחות במחצית הראשונה של כהונתו, כלפי הדיפלומטיה המולטילטרלית בכלל, והאו״ם בפרט. מעבר לאכזבת הממשל מכשלון מאמצי האסדרה, ההסלמה האמריקאית במאבק על ההובלה בתחום AI נבעה מהערכתו המעודכנת של ממשל בידן לפיה הפער הטכנולוגי בין ארה״ב וסין הולך ונסגר בקצב מהיר יותר מכפי שהיה נהוג לחשוב. 

הצו של בידן משתלב היטב עם תפיסת “America first” של הנשיא הנכנס טרמפ המעוניין בשימור עליונותה של ארה״ב בתחום בינה מלאכותית. למעשה, בתקופה כהונתו הראשונה טרמפ הניח יסודות של גישה זו כאשר הפעיל לחץ על הולנד כדי שחברת ASML ההולנדית, יצרנית מכונות ליצור שבבים מתקדמים, תפסיק את יצוא תוצרתה לסין. על-כן, אין זה מפתיע כי טרמפ השאיר על כנו, לעת עתה, את הצו של בידן בנושא מגבלות על יצוא השבבים. כמו-כן, ביום השני לכהונתו, טרמפ כינס במשרדו את ראשי שלוש ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות כדי להכריז על הקמת פרויקט חדש לפיתוח תשתיות בינה מלאכותית, ״סטארגייט״, ששוויו צפוי להגיע לחצי טריליון דולר. חשוב לציין כי בו בזמן  טרמפ ביטל חלק אחר של מורשת בידן - מסמך העקרונות האתיים לאסדרה של בינה מלאכותית, ובכך הבליט ביתר שאת את העדפתו לדה-רגולציה של AI לטובת צמיחה כלכלית והגברת תחרותיות בתחום זה.  

אחת הקלישאות הידועות בנושא הטכנולוגיות החדשות גורסת כי ״ארה״ב ממציאה, סין מעתיקה ואירופה עושה רגולציה״. ההתפתחויות האחרונות לא מותירות אפילו שמץ של נימה מבודחת באמירה זו. סין ממשיכה להתקדם בתחום AI בצעדי ענק, למרות המגבלות האמריקאיות, ולדעת מספר מומחים, אף בזכותן. החמרת הסנקציות האמריקאיות מאלצת את החברות הסיניות לחפש דרכים חילופיות לקידום הטכנולוגיות. הצלחתה של Deepseek הסינית בבניית מודל שפה (LLN) זול יותר בהשוואה לחברות אמריקאיות נותנת זריקת עידוד לענף בינה המלאכותית במדינה. שבוע אחרי הכרזה על המוצר החדש של Deepseek, הבנק המרכזי של סין הודיע על "תוכנית הפעולה לפיתוח תעשיית הבינה המלאכותית", שמטרתה להקדיש כ-140 מיליארד דולר במהלך חמש השנים הבאות להקמת תשתיות בינה מלאכותית ופיתוח יישומים מתקדמים, כגון רובוטיקה וכלכלת מסלול לוויני נמוך (LEO). במקביל, השלטונות הסינים פיתחו מערך אסדרה עצמאי של בינה מלאכותית המפקיד את כל סמכויות הפיקוח בידי המשטר. פריחת ענף הבינה המלאכותית בסין לא רק מסייעת לכלכלה הסינית בצוק העיתים הנוכחי אלא גם מגבירה את שאיפותיה הגיאופוליטיות. בספטמבר 2024 משרד החוץ הסיני פרסם ״תוכנית פעולה לבניית יכולת בינה מלאכותית״ בו סימן את הסיוע למדינות ״הדרום הגלובלי״ כיעד מרכזי בפעילותו.  

על רקע התחרות הדו-ראשית בין ארה״ב לסין, האיחוד האירופי ניסה לבסס את מעמדו הגלובלי בתחום הבינה המלאכותית בעיקר באמצעות מאמצי אסדרה. גולת הכותרת של מאמציו הייתה החקיקה האירופית בנושא AI שנכנסה לתוקף באוגוסט 2024. בהשראת מאמצי הרגולציה בתחום הפרטיות באינטרנט והצלחתו היחסית בהתמודדות מול חברות טכנולוגיה אמריקאיות, האיחוד הסתער על מלאכת אסדרת הבינה המלאכותית במטרה להפוך למוקד רגולציה עולמי בתחום, המתבססת על מערכת ערכים מערבית ועל שיטת סיווג הסיכונים של בינה מלאכותית. אולם, גורמים בזירה הטכנולוגית ובצמרת הפוליטית באירופה מותחים כעת ביקורת נוקבת על גישת האסדרה המופרזת שמכבידה על פעילות בתחום AI וחוסמת חדשנות. עודף אסדרה, מנגנון ביורוקרטי מנופח הן ברמת האיחוד והן ברמת המדינות החברות, והיכולת הנמוכה של גיוס הון פרטי להשקעה בענף הטכנולוגיה מייצרים חסמים ניכרים לפעילות תעשיית היי-טק באירופה, וגורמים לבריחות המוחות, בעיקר לארה״ב, נוכח הצעות מחקר ועבודה אטרקטיביות בענף AI. לפחות אצל חלק מהמנהיגים האירופיים מחלחלת ההבנה של גודל האתגר אשר נתפס במונחים של פגיעה בריבונות הטכנולוגית של היבשת. באיחוד האירופי דווקא שואבים עידוד מהדוגמה של Deepseek הסינית, שמבחינתם מבשרת כי השקעות עתק ב-AI בסגנון האמריקאי אינן גזירת גורל ומייצרת הזדמנות חדשה לשובה של אירופה לעמדת הובלה בבינה מלאכותית. לרשות מדינות האיחוד עומדים נכסי מפתח לפיתוח טכנולוגיות ה-AI: מאגרי מידע ענקיים של גופים ממשלתיים, תשתיות אקדמיה ומחקר מפותחות, ומקורות אנרגיה שאינם פחמן (אנרגיה גרעינית בצרפת, אנרגיות מתחדשות בספרד). קצב יישום הפרויקטים של תשתיות AI, הסרה מהירה של חסמים ביורוקרטיים וגיוס הון משמעותי להשקעה בחברות סטארט-אפ יקבעו אם ביכולתה של אירופה להשיג את סין וארה״ב במרוץ לבינה מלאכותית.

נוסף לשלושת השחקנים הנ״ל, שורה של מדינות כבר הצטרפו למרוץ זה ומקדישות משאבים ניכרים לפיתוח יכולות בתחום בינה מלאכותית. מעבר להיותו מנוף כלכלי משמעותי, ההובלה בתחום זה  מקרינה על תדמית המדינות ומשדרגת את נכסיותן בזירה הגלובלית. יתרה מזו, טכנולוגיות בינה מלאכותית הוכיחו את יעילותן בשדה הקרב (במלחמת חרבות ברזל (3) ובמלחמת רוסיה-אוקראינה (4) ), ובכך הבטיחו את מקומן המרכזי בשיקולי בטחון לאומי וחישובים גיאופוליטיים. בהקשר זה אזהרות מומחים בדבר פתיחת מרוץ החימוש שלAI  כבר אינן כה מוגזמות. יחד עם זאת, ככל שהמימד הגיאופוליטי של בינה מלאכותית עלול להחריף תחרות בין מדינות יריבות, באפשרותו גם ליצור מרחב לשיתוף פעולה בין מדינות בעלות אינטרסים משותפים. מדובר במדינות קטנות יותר מסין וארה״ב, ״מעצמות ביניים״ (Middle Powers) המעוניינות לשמר את עצמאותן הטכנולוגית ולנצל את יתרונן בבינה מלאכותית לקידום אינטרסים בזירה הבינ״ל. יצוין כי לפי המדד הגלובלי של אונ׳ סטאנפורד לשנת 2024, הודו ואיחוד האמירויות מדורגות ברשימת עשר המדינות המובילות בתחום AI, במקומות הרביעי והחמישי בהתאמה. שת״פ בתחום בינה מלאכותית יכול להוסיף נדבך חשוב למערכות יחסים של ישראל עם מדינות אלה. 

ישראל מצטרפת למרוץ בינה מלאכותית מעמדה המשלבת יתרונות ומגרעות. מדד סטנפורד לשנת 2024, דירג את ישראל במקום הראשון בעולם במונחים של ריכוז כישרונות ובמקום החמישי בשיעור חדירת מיומנויות בתחום בינה מלאכותית. נתונים אלה והתדמית של ״אומת הסטארט-אפ״ תורמים ליכולתה של ישראל למשוך השקעות זרות. עם זאת, ישראל לא מצטיינת בתחום הקמת תשתיות בינה מלאכותית, כגון מרכזי דאטה ענקיים, ואיננה ספקית אנרגיה עולמית בדומה למדינות המפרץ. אף ששני נתונים אלה אינם צפויים להשתנות באופן דרמטי, על ישראל לאמץ אסטרטגיה לאומית של בינה מלאכותית הכוללת פיתוח תשתית AI וכוח מחשוב התואמים את צרכיה ושאיפותיה. בנוסף להשקעה בתשתית הפיזית, על ישראל גם לחזק תשתית חינוכית, אקדמית ומחקרית שתבטיח צמיחת דור חדש של כוח אדם איכותי. שימור יתרונות אלה יאפשר לישראל להמשיך להינות ממעמד של מדינה מתקדמת בתחום הטכנולוגי, לחזק שותפויות קיימות ולקדם חדשות. 

בביקורו בוושינגטון השבוע ראש הממשלה צפוי להעלות, לפי הדיווחים בתקשורת, את בקשתה של ישראל להיכלל בקבוצת מדינות בעלות גישה בלתי מוגבלת לשבבי AI. זהו צעד מתבקש מול בעלת בריתה המרכזית של ישראל שאמור לתקן פגיעה תדמיתית מיותרת. מבחינתה של ישראל, הגישה האמריקאית בנושא AI צריכה להוות עוגן מרכזי בכל הנוגע לממד הגיאופוליטי שבה, במיוחד נוכח התסריט של התגברות התחרות בין ארה״ב לסין. באשר לסוגיית האסדרה, בה המילה האחרונה טרם נאמרה, יש חשיבות לעמדה ישראלית עצמאית המעודדת שיתופי פעולה קיימים עם ארה״ב והאיחוד האירופי לצד בחינה של יוזמות משותפות חדשות, למשל עם הודו. (5)  כמו-כן, כחלק מאסטרטגיה לאומית בתחום AI, על ישראל לגבש מדיניות חוץ שתקדם שותפות בתחום בינה מלאכותית עם מדינות מערב נוספות, הודו ומדינות המפרץ. חשוב גם לשקול תוכנית לפיתוח יכולות בסיסיות של בינה מלאכותית כחלק ממערך סיוע חוץ של ישראל בדגש על מדינות אפריקה. 

------------------------------------------------------------------------------------------------

(1) “Why did US exclude India from unrestricted access to AI chips?”, Voice of America, January 14, 2025, https://www.voanews.com/a/why-did-the-us-exclude-india-from-unrestricted-access-to-ai-chips-/7936974.html

(2) Aziz Huq, “A World Divided Over Artificial Intelligence”, Foreign Affairs, March 2024.

(3) “The IDF’s Use of Data Technologies in Data Processing”, The Israel Defense Forces site, June 18, 2024, https://www.idf.il/en/mini-sites/idf-press-releases-israel-at-war/june-24-pr/the-idf-s-use-of-data-technologies-in-intelligence-processing/#:~:text=The%20IDF's%20intelligence%20regulations%20in,relevant%20definitions%20under%20international%20law

(4) Jean-Michel Valantin, “AI at War (1) – Ukraine”, The Red team Analysis Society, April 8, 2024, https://redanalysis.org/2024/04/08/ai-at-war-1-ukraine/

(5) Rajan Luthra and Tehilla Shwartz Altshuler, ‘Mumbai and Tel Aviv Effect’: An Alternative to the ‘Bandwagon Effect’ of Brussels and Washington in Global AI Regulations’, Observer Research Foundation, May 24, 2024, https://www.orfonline.org/research/-mumbai-and-tel-aviv-effect-an-alternative-to-the-bandwagon-effect-of-brussels-and-washington-in-global-ai-regulations